|
 |
הקונה בית חדש למגורים, או דירה חדשה למגורים, קודם שנכנס
לגור בו וללון בו לינת לילה ראשונה, יקדש את החיים בבית
החדש ויעשה בו את הצעדים הראשונים בעסק תורה, תפילה
ומצווה. לכן אין דוחים את 'חנוכת הבית' למועד מאוחר, אלא
חונכים ביום בו נכנסים בני המשפחה להתגורר במקום.
|
 |
ראשון לכל יקבע מזוזות ולפני קביעתן יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר
קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבּוֹעַ
מְזוּזָה.
|
 |
אחר שגמר לקבוע המזוזות יאסוף את בני ביתו ויכוון להוציאם
בברכה הבאה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב
וְהַמֵּטִיב.
אם מתגורר לבדו ואין בלתו מי שיהנה מביתו יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
|
 |
מיד אחר קביעת המזוזות פותחים בלימוד תורה.
נושא הלימוד אינו קבוע, אם הלכה אם אגדה או שניהם. יש
הלומדים משניות מסכת ברכות בדילוג פרק שלישי, ויש הלומדים
עניני קרקעות, בניה ודיור, כמו הסוגיא במסכת בבא מציעא דף
קז, או רמב"ם הלכות דעות פרק ה'; רמב"ם הלכות בית הבחירה
פרק א'.
אם למדו עשרה אנשים אומרים קדיש דרבנן, ומקדימים ואומרים:
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל,
לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה
וְיַאְדִּיר.
|
 |
אחר הלימוד עוסקים בתפילה, ואומרים מזמורי תהלים המסוגלים
למנוע פגעים רעים ומרעין בישין.
את המזמורים אומרים לסירוגין כדרך אמירת תהלים המקובלת,
היינו פסוק אחד אומרו ראש החבורה בקול רם ופסוק שאחריו
אומרים המשתתפים בקול רם, וחוזר חלילה (וכל צד אומר לעצמו
בלחש את הפסוק של הצד שכנגד).
יש אומרים אתהמזמורים הבאים: ל
('מזמור שיר חנוכת'), צא ('ישב בסתר'), קיב ('אשרי איש
ירא'), קכ עד קלד ('שיר המעלות'). לאחר מכן אומרים את
שם האיש פב"פ ושם האשה פב"פ בתמניא אפי, היינו לפי הא"ב
במזמור קיט (אשרי תמימי דרך'). לבסוף אומרים מזמור צ (תפלה
למשה).
אם יש עשרה משתתפים אומרים בסוף מזמורי התהלים קדיש יתום.
|
 |
אחר גמר הלימוד ואמירת תהילים עורכים סעודה לשבח והודיה.
החונך בית הוא חיוב עליה לתורה בשבת שלאחר חנוכת הבית, לפי
מנהג כמה קהילות.
|
|
חזרה
לתוכן |
.Powered by eFox
(c) Art-i-Shoke
|
|