ערבית

מאריכים באמירת 'ברכו' בניגון מוצאי שבת, כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, אך לא באמירת 'והוא רחום'.

ליל ראשון של ראש חודש לפני תפילת שמונה עשרה, מכריזים: 'יעלה ויבא'; בערבית ליל ב' מכריזים: 'ראש חודש'. אם רק יום אחד ראש חודש, מכריזים בלילו: 'ראש חודש'.

שחרית

מאריכים באמירת 'ברכו' בניגון מוצאי שבת.

'הודו' ו'אנא' שבהלל, בניגון המיוחד המרמז על אותו חודש, כגון ניגון של חג החל באותו חודש.

בהלל בפסוקי 'יאמרו נא' מכוין הש"ץ להוציא את הציבור כאשר הוא אומרם בקול רם והציבור שותק. יש הנוהגים לומר בלחש עם הש"ץ גם את פסוקי 'יאמרו נא', אבל מקפידים על ענייה משותפת ומסודרת של 'הודו' על כל אמירת 'יאמרו' של ש"ץ, כפי הדין, ואין משבשים את סדר הענייה מתוך רצון לומר את פסוקו של הש"ץ בקול רם.

אין הפסקה בין חצי קדיש למוסף. יש החולצים תפילין לפני הקדיש, ויש שחולצים אחר מוסף.

במוסף של חדשי שנה מעוברת אין מוסיפים 'ולכפרת פשע' (מלבד בחודש העיבור עצמו אדר שני).

שבת ראש חודש

בערבית הש"ץ אומר 'ברכו', 'מלכותך', 'ונאמר' ו'השכיבנו', בניגוני שבתות שקוראים בהן בשני ספרי תורה.

לפני תפילת העמידה של ערבית ליל שבת מכריזים כמו בר"ח שחל בחול.

אומרים יוצר של שבת וראש חודש 'אלקינו אלקים אמת'. מנגנים אופן 'לך אלים', אומרים 'אמת ויציב' הקצר ומנגנים 'על הראשונים'. זולת 'אמונתך אמתי'.

קדיש אחר קריאת התורה בניגון מיוחד לשבת ראש חודש.

במוסף אומרים 'אתה יצרת'. בין פסוקי קרבן שבת לפסוקי קרבן ראש חדש אומרים: 'זה קרבן שבת וקרבן ראש חדש כאמור'.

בחזרת הש"ץ בקדושה אומרים 'אלקיכם יזריח' של שבת ראש חודש. קדיש 'תתקבל' בניגון נבחר.

ברכת הלבנה

בברכת הלבנה באמירת ג' פעמים 'כשם שאני רוקד כנגדך' מקפצים פעם אחת בכל אמירה.

בסוף סדר ברכת לבנה אין אומרים 'עלינו' ולא קדיש יתום ואין יוצאים במחול בשירת פיוטי שבת.

חזרה לתוכן