התקופה שלפני הבר-מצוה

ג' תעניות ציבור לפני הבר מצוה, הנער צם כל היום כולו.

נער שעדיין אין לו טלית, מקבל טלית לקראת הבר מצוה.

חודשיים (יש המקדימים שלושה חדשים ויש רק חודש אחד) לפני זמן חיובו, מתחיל הנער להניח תפילין.

לא נהגו לברך 'שהחיינו' על הנחת תפילין ראשונה. לדעת מקצת פוסקי אשכנז ראוי לברך 'שהחיינו' על הנחת תפילין ראשונה, וכדי לצאת ידי כל הדעות, יכוון הנער גם על התפילין החדשות, כאשר מתעטף לפני כן בטלית חדשה שמקבל לקראת הבר המצוה.

קריאת הנער בתורה ועליתו

נער בר מצוה הקורא בתורה הוא חיוב לעלות לתורה בשחרית שבת או מנחה של שבת.

עלייתו לתורה והשמחה הנלווית הם דווקא בשבת שאחר היום בו נעשה בן י"ג ויום אחד ולא בשבת שלפני הגיעו למצוות.

מי שנעשה בן י"ג ויום אחד בשבת גופא, קורא בו ביום, ויש מרבותינו שהורו להמתין עד השבת הבאה.

ביום טוב אין הנער קורא בתורה ונדחה לשבת שאחריו.

יש נערים הקוראים את פרשת השבוע כולה, ויש שרק חלקים ממנה, לפחות בעלייתו לתורה.

הנער עולה ל'ששי'. קוראים לו באופן חגיגי לעלות לתורה.

אם אינו קורא בתורה, עולה למפטיר, וכדרך כל המפטירים אין קוראים לו בשמו בקול רם לעלות לתורה אלא מזמינים אותו בשקט.

אין מניחים אותו לקרוא פרשת זכור.

ברכת 'ברוך שפטרני'

אחר שבירך ברכה אחרונה, לפני ה'מי שבירך', בא אביו אל הבימה, מניח ידיו על ראשו ומברך בלחש: 'ברוך שפטרני מעונשו של זה'.

המנהג הישן הוא לומר ברכה זו בשם ומלכות.

מנהגי שמחה בקריאת התורה והתפילה

לפני קריאת התורה מנגן הנער 'ויעזור ויגן' בניגון המיוחד לבר מצוה.

אין משליכים ממתקים על ראש הנער והמתפללים ואף אין מחלקים אותם בשקיות.

קרובי הנער מכובדים בעליות, אבל אין מוסיפים על ז' קרואים יותר מהוספה אחת בשעת הדחק.

בעלית 'שלישי' מכבדים את הרב או את אבי הנער.

מנגנים בניגון נבחר את חצי הקדיש שאחר הקריאה.

נער שקולו ערב ובקי בנעימות התפילה, מתפלל לפני התיבה מוסף או תפילה אחרת.

אחר ההפטרה לפני אמירת 'יקום פורקן' הרב נושא דברי חיזוק ומוסר אישיים אל הנער העומד למולו.

במנחה מכבדים את הנער במצות גלילה ב'ווימפל' (מפה) שלו שהביא לבית הכנסת בקטנותו.

סעודת מצוה

אחר תפילת מוסף עורכים קבלת פנים לציבור במקום כלשהו מחוץ לבית הכנסת, ולאחריה עורכים סעודה למשפחה (בדורות שלפנינו יש שהקדימו זאת לליל שבת ויש שאיחרו לסעודה שלישית).

בסעודה דורש הנער בעניני בר מצוה, כי עיקר שמחת מצוה של בר מצוה היא דרשתו.

יש נערים המסיימים מסכת בסעודה זו.

נער הבר מצוה מזמן ומברך בקול את ברכת המזון.

למחרת השבת נהגו לעשות 'נאך בר מצוה מאל', היינו 'סעודה שאחר בר מצוה', מחשש שמא טושטשה שמחה זו בתוך שמחת השבת, ובימינו רבים עושים קבלת פנים באולם.

חזרה לתוכן